zofim.org.il
  
 


 
אתר יזכור
חץ  דפי מידע דף הבית » אתר יזכור » שרון שגב

שרון שגב פורסם בתאריך 31/5/2008

בן כרמלה ויצחק, נולד ביום א' באדר תשכ"ג (25.2.1963) בבאר- שבע. בן בכור היה שרון להוריו. אביו, מוותיקי המפקדים הבכירים של צה"ל, ואמו חינכו אותו ברוח המסורת הלאומית, לאהבת הארץ ולערכים אנושיים. בתפקידיו המשתנים בצה"ל נדד האב מבסיס לבסיס וממקום למקום, ונדודים אלה השפיעו על שרון. כשהיה שרון בן שנה אחת, עברה המשפחה לגור בפתח- תקוה, ומשם עברה לקיראון והתגוררה בה כעשר שנים. את ראשית חינוכו הוא קיבל בבית-הספר היסודי בקיראון. לאחר מכן, עברה המשפחה לגור ב"שיכון הצנחנים" ברמת-גן, ושרון המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי ברמת-גן. עד כיתה ז'. בשנת 1977 יצא האב בשליחות המדינה לחו"ל, והמשפחה נלוותה אליו. במשך כשנתיים שהתה המשפחה בחו"ל ושרון המשיך שם בלימודיו.

הנדודים ממקום למקום לא פגעו בהסתגלותו המהירה של שרון למצבים משתנים ולבני אדם חדשים. בכל מקום הוא נקלט במהירות ויצר בקלות קשרים עם חברים חדשים. שרון ידע לעורר תשומת-לב מיוחדת, ידידות וחיבה הוא היה, נדיב, רגיש לצורכי הזולת, חכם, מוכן תמיד לעזור בעת מצוקה.

מגיל צעיר הרבה שרון לטייל בארץ, וחדרו היה מלא אוסף מגוון של מזכרות שהביא איתו. האוסף שלו העיד על התעניינותו בתחומים רבים. היו לו מלתעות כריש, שריון של צב-ים, מסכות שבטיות, חרב של בדואי, אקדחים עתיקים. מקצועו של אביו כאיש צבא וחוג ידידי המשפחה, נתנו אף הם אותותיהם באוסף שקישט את חדרו: תמונות שצייר יעקב אגם, ידיד ההורים, כד כלכוליתי עתיק, מתנת שר הביטחון לשעבר משה דיין. דמותה של ארץ- ישראל ואנשיה השתקפה בחדרו ובנפשו.

שרון תמיד היה עסוק בתחביביו הרבים, ולכל דבר התמסר בכשרון: חילל בחליל, תופף בתופים, ניגן בקלרינט, שיחק שחמט, אסף בולים, עסק בענפי ספורט רבים, הרכיב אוניות, גילף עץ - ולכל עיסוקיו התמסר והעמיק בהם. הוא ניחן במידה מופלאה של סקרנות עם כושר ביטוי. הכול עניין אותו. מטיוליו הרבים עם אביו הוא חזר ספוג חוויות.

הוא טייל במקומות שונים בחוץ-לארץ, וספג חוויות מארצות רחוקות. כמתנת בר-מצווה, הוזמן שרון לביקור אצל בני משפחתו במקסיקו, ומצא בקלות את דרכו העצמאית בארץ הזרה, בין אנשים זרים, שאת שפתם לא ידע.

כשנסע עם הוריו לחו"ל, הוא נקלט בבית-ספר אמריקני, שם התחנך עם צעירים ממשפחות דיפלומטיות מרחבי תבל. גם כאן כבש לעצמו שרון מעמד. הוא הצטיין בכדורגל האמריקני, היטיב לגלוש באתר סקי, הרבה לבלות במסיבות עם נוער בני גילו, למד מהם שפות, השתלם באנגלית, שיחק טניס והשתתף בנבחרת הנוער של בתי-הספר במשחקי כדורסל. הוא שיחק נגד קבוצות נבחרות מן המזרח התיכון, ממצרים, מסוריה ומבחריין.

בשנת 1979 חזרה המשפחה לארץ ושרון השלים את לימודיו בכיתות י"א-י"ב בבית-הספר התיכון "בליך" ברמת-גן, ושב והשתלב בהווי המקומי, שרון מצא לעצמו נושאים חדשים לעסוק בהם, בהתלהבות האופיינית לו. הוא החל בספורט הצלילה, ושקע בעולם התת-ימי הקסום. שרון מצא לו ידיד, שותף לספורט הצלילה, ויחד בילו במימי אילת ונואיבה.

כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, הוא החל לשקוד על שיפור כושרו הגופני. ספורט המים היה חלק מאימוניו. הוא הרבה לשחות ולרכוב על אופניים במסעות ארוכים. זמן קצר לפני שהתגייס, יצא שרון לביקור אצל משפחתו בשוויץ ובילה שם בספורט הסקי.

לקראת סיום לימודיו בבית-הספר התיכון החלה כיתתו בהכנות לציון המאורע. שרון היה פעיל בהכנות. הוא עודד, המריץ, הצטרף למערכת שהוציאה לאור את ספר המחזור ומשום ששלט במלאכת הצילום נתמנה ל"צלם ראשי" במערכת.

מגמר לימודיו ועד גיוסו לצה"ל הרבה שרון בריצות-לילה ברמת-גן ובאימוני-כושר. שאיפתו הייתה להתקבל לאחת היחידות המובחרות של צה"ל, אולם הוא לא עבר את הבדיקות הרפואיות.

באוגוסט 1981, התגייס שרון ושירת בחיל-השריון. הוא עבר את מסלולי הקורסים השונים ואת רובם סיים בהצטיינות, וביולי 1982 עלה לדרגת סמל. באחד מאימוני היחידה נפצע שרון, ורופאיו עמדו לכרות לו אצבע, אבל הוא התנגד לקטיעה, התגבר על פצעו וחזר לשירות.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל, עלה שרון עם יחידתו ללבנון ולחם בגיזרה המרכזית. על חלקו במלחמה סיפר מפקד פלוגתו: "כבר בקורס מפקדי טנקים בלט משכמו ומעלה... רצינותו ודבקותו במטרה באו לביטוי עם תחילת ההכנות לעלייה לצפון לפני המלחמה. שרון הקנה לי את ההרגשה, שאוכל לסמוך עליו במאה אחוזים. במלחמה הוא ביקש לדעת מה קורה, עקב אחר הנעשה ברשת הקשר, נהג בטנק בקור רוח ובמיומנות בלתי רגילה משך שעות ארוכות".

אחרי הקרבות הלך שרון לבית-ספר לקציני שריון. הוא סיים את הקורס כחניך מצטיין, בפברואר 1983 עלה לדרגת סג"ם. חוות-הדעת עליו באותה תקופה הייתה: "קצין טוב מאוד, מומלץ לקידום בגדוד;" "יש לשים עין על הקצין, בעל יכולת מצוינת".

בפברואר 1984 עלה שרון לדרגת סגן, ונתמנה קמב"ץ בגדודו. ביום י"ד בסיוון תשמ"ד (14.6.1984), הוא נפל בעת מילוי תפקידו. בן 21 שנים היה שרון במותו. אחרי שנהרג, הוא הועלה לדרגת סרן.

שרון הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, אחות - דגניה ואח - גלעד.

מפקד יחידתו כתב עליו להוריו: "לכולנו, חיילים, מדריכים ומפקדים, תחסר דמותו הנעימה, המחייכת והאופטימית... נכונותו של בנכם לעזור, התנדבותו לשרת, הנמרצות והיוזמה - היוו ערך עליון ודוגמה לכולם. לאחר שנבחר לשמש בתפקיד קצין המבצעים הציב לעצמו אתגרים, אותם מימש בצורה מעוררת הערצה, תוך שהוא מתמודד עם הקשיים והמטלות היומיומיות... חשתי בטוב במחיצתו. זה עתה נסתיימה חוות-דעת תקופתית, ושמחתי לציין שהוערך בציון הגבוה ביותר".

ספר לזכרו יצא לאור על-ידי המשפחה, ובו מוארת דמותו הססגונית של שרון.