zofim.org.il
  
 


 
שבט נמרוד
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט נמרוד » ארכיון הכתבות » כתבה: O.M.G אני רשג"ד!

תמונת מגזין O.M.G אני רשג"ד! פורסם על ידי נועם אבישור
בתאריך 15/7/2013
בכתבה זו צפו 3866 גולשים

 אני נועם אבישור משבט נמרוד באשקלון. 

התפקיד שלי השנה היה ראשג"דית ד' בנות, ולקראת השיבוצים רציתי לספר קצת על מה זה להיות ראשג"ד.

 זה מתחיל בחשיפת שיבוצים- אתה מקבל את התפקיד- זהו, אתה ראשג"ד. ולפני שאתה מספיק להבין שאתה באמת ראשג"ד אתה מקבל גם את הדבר הכי חשוב לך בשנה, הצוות. הם נראים לך מבוהלים, לא מבינים מה נחת עליהם, לפעמים הם אפילו לא רצו את התפקיד הזה, ועכשיו אתם (כן כן, אתם) האמא והאבא שלהם.
אתם אחראיים שהם יהפכו להיות צוות. אז למרות שאתם מאוד מבוהלים ולא תופסים את העובדה שאתם ראשג"דים אתם צריכים להיות שם בשבילם, לתמוך ולהבין אותם, ולהגיד להם שלא נורא אם זה לא מה שהם רצו- הם הולכים להפוך את זה להכי טוב (למרות שאתם בעצמכם לא בטוחים שתצליחו להפוך את הרישג"וד להכי טוב). אתם הולכים הביתה ומנסים לעכל את זה שמעכשיו ועד סוף השנה הם מי שתלמדו לבנות מערכים, מי שתשלחו להם 100 אסמסים ביום, מי שתראו בכל ישיבת צוות ומי שיצטרכו לחנך את כל ה50 ילדים שיגיעו לכל יום פעילות.

 
מהרגע הזה השנה עוברת איך שאתם מכוונים אותה- בהתחלה אתם מכינים קלסרים, קובעים ישיבות, מנסים לעבור את הרף שהציב הראשג"ד הקודם שלכם, הולכים לקורס ראשג"דים תנועתי, עוברים ישיבת ראשג"דים ראשונה,  ועושים הכל כדי לגרום לצוות להפוך מכמה אנשים לגוף אחד, גוף שמחנך.

 

בהמשך הצוות מפתח כנפיים, ולאט לאט אתם שמים לב שהילדים הקטנים שפגשתם בשיבוצים כבר לא כל כך קטנים. אתם רואים שאתם יכולים לשחרר, שהם יכולים גם בלעדיכם, אבל אתם בחיים לא אומרים להם. הם יכולים כבר לבנות מערכים לבד, לצאת לטיולים בלי הרבה עזרה, להעביר פעולה בלי שתהיו זמינים בטלפון למקרה חירום, להוציא את כל החניכים למחנ"ק, אבל אתם לא אומרים להם- כי אתם פשוט רוצים להרגיש שאתם עוזרים להם ושאתם שם. אבל בלב שלכם נוצרת תחושת גאווה, כשהם מתחילים ליזום ולעשות דברים בעצמם.

 

לקראת סוף השנה אתם בודקים את רשימת המטרות שלכם, רואים אם הספקתם הכל, לוחצים על הצוות לעשות הכל כדי למצות את השנה ובעיקר לא רוצים שזה יגמר.

 

עכשיו אני אספר את הסיפור של הצוות שלי. לצוות שלי הגיעו בתחילת השנה 4 מדריכים שונים מאוד, לכל אחד יש התחומים שהוא חזק בהם ואת אלה שפחות, אבל מההתחלה יכולתי לראות שתהיה לי המון עבודה. בהמשך השנה התגבשנו, למדנו כמה חשוב זה לשתף פעולה, למדנו להכיר אחד את השני, לעבוד אחד עם השני, להרגיע ולאהוב. למדנו שיש אנשים בצוות עם סדרי עדיפויות שונים וצריך לקבל את זה.

 

באמצע השנה הצטרפה אלינו מדריכה נוספת, בגלל כמות החניכות, מה שבניגוד למצופה גרם לצוות להתגבש יותר- הוסיף לו מוטיבציה וגרם לו רק לרצות להמשיך את השנה.

 

עד עכשיו עברנו משברים, חוויות, רגעים מצחיקים ורגעים עצובים - אבל הכי חשוב ניצלנו כל רגע. הכרנו אחד את השני, תמכנו במי שהיה זקוק לתמיכה והפכנו להיות חברים אמיתיים. היינו חוגגים לכל חבר צוות יום הולדת עם בלונים, מתנה, ברכה וכתר. היינו חוגגים לפעמים חגים ביחד, או עוברים ישיבות במקומות יפים כמו הטיילת של אשקלון או פיקניק בפארק. ולקראת סוף השנה התחלנו לספר חוויות אישיות מהחיים שלנו אחד לשני (מידי שבוע ביום שישי)- סיפרנו על דברים אישיים ועל סתם דברים טובים יותר וטובים פחות שקורים לנו. נהיינו ממש סוג של משפחה (כמובן שגם במשפחה יש ריבים, אבל אם תראה מישהו במצוקה תמיד תבוא לעזור לו).

 

במהלך השנה השקעתי זמן רב בצוות ובתפקיד, המון טלפונים ואסמסים למדריכים ולמרכזים, המון דרישות והמון דד ליינים- אבל אין ספק שנהניתי מכל דקה. זה תפקיד שמפתח את יכולות ההנהגה וההובלה של צוות, צריך להיות איתם ברגעים הכי קשים שלהם ולדעת מה להגיד כדי לתת בהם מוטיבציה. ללמוד להסתכל על חצי הכוס המלאה. זה גורם לך להרגיש שהם הילדים שלך- שאם מישהו מציק להם או אומר עליהם משהו רע אתה זה שתקום ותגן עליהם. זה נותן תחושת סיפוק מטורפת לראות אותם בונים מערך מדהים, לראות אותם מדריכים בטיול ולראות אותם מעבירים דרגה. אתה ממשב אותם ומלמד אותם להדריך, אתה מראה להם מה טוב ומה לא טוב במה שהם עושים- והם מאוד מעריכים אותך על זה. אתה מוצא את עצמך כותב להם מכתב מרגש על כמה שאתם גאה בהם, ולצד זה אתה אומר להם שהם איכזבו אותך אם הם דיברו אלייך בחוסר כבוד או לא הודיעו לך משהו שחשוב שתדע.

 

זה תפקיד שיש בו עליות וירידות, אבל בסופו של דבר אתה תמיד יכול להסתכל אחורה ולהיות גאה. בסוף אתה תמיד מוערך. זה תפקיד שבו אתה מנהיג לבד קבוצה- ואתה בוחר אם לשאוף להכי גבוה או לעשות את המינימום ההכרחי, אבל כשאתה משקיע אתה רואה תוצאות. 

והכי חשוב- יש לך את המקום לשנות בנאדם מקצה לקצה, להחדיר בו אחריות, רצון לתרום וליזום, מוטיבציה וסבלנות.

 

אז עכשיו אני מחזירה מהשנה הזאת 5 אנשים שונים, אבל כשכל אחד מהם יודע לתת מעצמו את ה100% שלו, כל אחד יותר בטוח בעצמו, יודע לסדר את הזמן שלו טוב יותר ויודע לעמוד מול קבוצה. 5 אנשים שבחיים לא ישכחו את השנה הזאת, ואת מה שהם עברו ולמדו ממנה. 5 אנשים שהפכו להיות אנשים טיפה יותר טובים ממה שהם היו, והפכו להיות גם משפחה אחד לשני.

 

אז לסיכום- רישגו"ד, כמו כל דבר אחר בחיים, קצת קשה ומבהיל בהתחלה. אבל כשאתה מתעמק בתפקיד אתה מגלה שיש בו מעבר לבדיקת מערכים וההעברת הודעות- יש לך יכולת לשנות.

   

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה