zofim.org.il
  
 


 
שבט נמרוד
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט נמרוד » ארכיון הכתבות » כתבה: O.M.G אני רשג"ד!

תמונת מגזין O.M.G אני רשג"ד! פורסם על ידי נועם אבישור
בתאריך 15/7/2013
בכתבה זו צפו 4948 גולשים

 אני נועם אבישור משבט נמרוד באשקלון. 

התפקיד שלי השנה היה ראשג"דית ד' בנות, ולקראת השיבוצים רציתי לספר קצת על מה זה להיות ראשג"ד.

 זה מתחיל בחשיפת שיבוצים- אתה מקבל את התפקיד- זהו, אתה ראשג"ד. ולפני שאתה מספיק להבין שאתה באמת ראשג"ד אתה מקבל גם את הדבר הכי חשוב לך בשנה, הצוות. הם נראים לך מבוהלים, לא מבינים מה נחת עליהם, לפעמים הם אפילו לא רצו את התפקיד הזה, ועכשיו אתם (כן כן, אתם) האמא והאבא שלהם.
אתם אחראיים שהם יהפכו להיות צוות. אז למרות שאתם מאוד מבוהלים ולא תופסים את העובדה שאתם ראשג"דים אתם צריכים להיות שם בשבילם, לתמוך ולהבין אותם, ולהגיד להם שלא נורא אם זה לא מה שהם רצו- הם הולכים להפוך את זה להכי טוב (למרות שאתם בעצמכם לא בטוחים שתצליחו להפוך את הרישג"וד להכי טוב). אתם הולכים הביתה ומנסים לעכל את זה שמעכשיו ועד סוף השנה הם מי שתלמדו לבנות מערכים, מי שתשלחו להם 100 אסמסים ביום, מי שתראו בכל ישיבת צוות ומי שיצטרכו לחנך את כל ה50 ילדים שיגיעו לכל יום פעילות.

 
מהרגע הזה השנה עוברת איך שאתם מכוונים אותה- בהתחלה אתם מכינים קלסרים, קובעים ישיבות, מנסים לעבור את הרף שהציב הראשג"ד הקודם שלכם, הולכים לקורס ראשג"דים תנועתי, עוברים ישיבת ראשג"דים ראשונה,  ועושים הכל כדי לגרום לצוות להפוך מכמה אנשים לגוף אחד, גוף שמחנך.

 

בהמשך הצוות מפתח כנפיים, ולאט לאט אתם שמים לב שהילדים הקטנים שפגשתם בשיבוצים כבר לא כל כך קטנים. אתם רואים שאתם יכולים לשחרר, שהם יכולים גם בלעדיכם, אבל אתם בחיים לא אומרים להם. הם יכולים כבר לבנות מערכים לבד, לצאת לטיולים בלי הרבה עזרה, להעביר פעולה בלי שתהיו זמינים בטלפון למקרה חירום, להוציא את כל החניכים למחנ"ק, אבל אתם לא אומרים להם- כי אתם פשוט רוצים להרגיש שאתם עוזרים להם ושאתם שם. אבל בלב שלכם נוצרת תחושת גאווה, כשהם מתחילים ליזום ולעשות דברים בעצמם.

 

לקראת סוף השנה אתם בודקים את רשימת המטרות שלכם, רואים אם הספקתם הכל, לוחצים על הצוות לעשות הכל כדי למצות את השנה ובעיקר לא רוצים שזה יגמר.

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה