zofim.org.il
  
 


 
הנהגת דרום
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » הנהגת דרום » ארכיון הכתבות » כתבה: הקשר בין מערכת החינוך לאי שוויון

תמונת מגזין הקשר בין מערכת החינוך לאי שוויון פורסם על ידי בני אהרון שלום
בתאריך 31/1/2011
בכתבה זו צפו 1500 גולשים

ישראל מעולם לא הצליחה לכונן מערכת חינוך מדינית אחידה ושווה לכל נפש. המאפיין הבולט ביותר של החינוך הישראלי הוא הבידול – לאומי, דתי, עדתי, מעמדי. בידול זה אינו תוצר של תפיסת-עולם פלורליסטית רב-תרבותית אלא של הסדרים פוליטיים וכלכליים רבי-שנים, שחלקם הושג בהסכמה וחלקם בכוח. הבידול, כיוון שהוא מעוגן ביחסי-כוח פוליטיים וכלכליים, מלווה במידה גדולה מאוד של אי שוויון (סבירסקי, דגן – בוזגלו, 2009).

מה כל זה אומר בעצם?
על פי חוק, זכאי כל ילד בישראל לחינוך. הגדרה זו, היא הגדרה מצומצמת מאוד והיא אינה נותנת מענה הולם לשאלה האם אמורים ילדי ישראל ממקומות שונים וסביבות שונות לקבל חינוך שוויוני?
קרוב לוודאי שהתשובה הרשמית לשאלה זו אמורה הייתה להיות – בוודאי, שהרי כדי להבטיח הזדמנות שווה לכל, יש להבטיח חינוך שוויוני, אלא שבמציאות הדברים נראים אחרת. למציאות חוקים משל עצמה. אני מניח שרובכם יודעים איזה בית ספר "נחשב" בעיר או באזור המגורים שלכם ואיזה מבתי הספר "לא נחשב", כשהכוונה כמובן היא אילו בתי ספר משמשים כקרש קפיצה ראוי להמשך ואילו לא.
חלוקה זו של בתי ספר שמגדילים את סיכויי ההצלחה של בוגריהם לעומת בתי ספר שמקטינים ואולי אף חוסמים סיכויים אלה, היא חלוקה בעייתית שאנו לא תמיד ערים לה. איך זה נראה בפועל?
בפועל קיימים למשל בתי ספר מקצועיים לעומת בתי ספר עיוניים. בתי ספר מקצועיים מכוונים את הלומדים בהם לרכוש מקצוע דוגמת מכונאות רכב או ספרות ואילו בתי הספר העיוניים מכוונים את תלמידיהם להשכלה גבוהה.
לבתי ספר שונים יש תוכניות לימודים שונות, בתי ספר שונים מכוונים תלמידים שונים למסלולים שונים, יש רשתות שמפעילות בתי ספר מקצועיים ונפוצות מאוד בכפרים ערביים ובעיירות פיתוח. מצב זה גורם לכך שילדים בבתי הספר המקצועיים נדונים מראש, בגיל צעיר מאוד, לחיים נטולי השכלה גבוהה וכתוצאה מכך גם לרמת חיים נמוכה יותר. הסטטיסטיקה מוכיחה שיש קשר ישיר בין רמת ההשכלה לבין רמת החיים.
כמו שכבר הבנתם הפערים מתחילים כבר בגיל 6 ואף לפני כן, כאשר להורים שיש יותר כסף או גרים במקום בו הרשות משקיעה במערכת החינוך הילדים שלהם יזכו לחינוך הכי טוב. מי מכם שכבר עשה את החשיבה קדימה בהתייחס לרשום לעיל יכול להבין שזהו מעגל שקשה עד בלתי אפשרי לשבור כי אם ההורה חי ולמד כל חייב בבית ספר פחות "נחשב" הוא לא יוכל להרוויח מספיק כדי להוציא את הבן שלו ללמוד בבית ספר "נחשב". האם אתם חושבים שכבר בגיל 5 או 6 קיים פער יכולות בין ילדים שכל השוני בניהם הוא מקום המגורים או דתם או מוצאם... במילה אחת אנחנו יכולים לקרוא לנושא הזה "הסללה" כלומר אנחנו סוללים את המסלול של אותו ילד ומחליטים מראש שהוא מסוגל לפחות. אפשר גם להתווכח האם הקבצות בבית ספר וכל מיני כיתות מחוננים וכיתות מופת הן שוויוניות. האם אין לנו כחברה אחריות גם על אותו ילד שקשה לו בלימודים? שקצת פחות מרוכז? האם אין לנו אחריות לתת לו את העזרה שהוא צריך ולהרים אותו לציפיות של החברה אקדמאית? למה אנחנו מרשים לעצמנו להוריד את הרף ובכך לקבוע את גורלו של האדם? ובכך בעצם להגיד שכול הילדים שווים אבל יש שווים יותר ויש שווים פחות.
ברור לכולנו שה"הסללה" הזאת חלה על אוכלוסייה מסוימת. היא צבועה בצבע ברור, ביישובים ספציפיים ונוגעת לעדות מסוימות.
בשנות ה-60 הקיף החינוך המקצועי כ 70% מבוגרי בתי הספר התיכוניים.
עד שנות השמונים
יותר ממחצית תלמידי התיכון למדו במסלולים מקצועיים. מסלולים אלו נועדו לספק כוח אדם מיומןלמשק, לקדם את סיכוייהם של בני השכבות החלשות ולשרת תלמידים חלשים. אלה שלא היה להם סיכוי להגיע לתעודת בגרות מלאה, יכלו לרכוש לעצמם מקצוע לעתיד.
בפריפריה הדרומית עד סוף שנות השמונים לא היו בתי ספר עיוניים.
בסמינר נגב ופריפריה (או בקיצור סמינר נו"ף) אנו נבחן את נושא החינוך בפריפריה וננסה להבין האם כבר בהחלטה הזו נגזר הדין על העמקת הפערים בין המרכז לפריפריה וביצירת מעמדות בחברה.
אנו מזמינים אתכם לסמינר שיערך ב 17-18/2 בשדה בוקר, פרטים נוספים בהנהגות ואצל מרכזי השבטים או במייל bennyash@zofim.org.il
לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות לאנשי הקשר מטעם ההנהגה שלכם:
הנהגת איילון – רז 0542440683
הנהגת ירושלים – אריאל 0542440541
הנהגת שרון דרום – אבי 0542440681
הנהגת שרון צפון – ניר 0542440755
הנהגת החוף – שירה 0542440372
הנהגת דר"ג – חיית 0542440502
הנהגת חיפה – אורלי 0542440960
הנהגת צפון – מיקי 0542441040
הנהגת ת"א-יפו – חגי 0542440902
הנהגת דרום – בני 0542440611

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה