zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » הנהגת רמת גן » ארכיון הכתבות » כתבה: יחד נזכור את הנופלים

תמונה קטנה יחד נזכור את הנופלים פורסם על ידי הנהלת האתר
בתאריך 21/4/2009
בכתבה זו צפו 2323 גולשים

 לא על מגש של כסף ניתנה לנו מדינת ישראל,
                     לפני שנחגוג את יום העצמאות ה-61 לישראל
                                  נזכור ונתייחד עם אלו שהקריבו נפשם לקיומה של המדינה
                                                            ובד בבד, נזכור את כל קורבנות פעולות האיבה.

       נדליק נר לזכרם, נאמר יחדיו דברי נחמה בתקווה לימים טובים יותר...
 
תומר היקר!
אני קמה כל לילה מסיוט מזוויע, ואתה מככב בו.
אני חושבת כל היום על המוות, על השכול, ועליך. איך הלכת מאיתנו, איך לא תשוב עוד לעולם. לעולם לא אשכח אותך, אותך ואת השמש שתמיד הייתה בתוכך, את צחוקך המתגלגל, את החיוך הזה, שתמיד היה מתנוסס על פניך. אתה חסר לי. עבר כבר חודש וכל דקה אני רק חושבת עלייך. כל פרט קטן   מזכיר לי אותך ואני רוצה שתחזור, שתהיה כאן איתי.
אולי לא יצא לי הרבה להגיד לך את זה אבל אני אוהבת אותך, למרות כל המריבות הטיפשיות שהיו לנו אתה בכל זאת אחי היקר.
לפעמים אני תופסת את עצמי חושבת על המוות , איך כואב לי שלקח אותך, ואיך אני מייחלת שייקח כבר אותי, כדי שאוכל להיות איתך שם למעלה.
אבל אז אני נזכרת בפנים של אמא בהלוויה שלך, איך בכתה והביטה בי ובשרה כי אנחנו תקוותה האחרונה. אני לא רוצה לגרום לה עוד כאב, אני ממשיכה לחיות למענה.
אני לא יודעת מה בדיוק חשבת אז, כשהיית בקרב, חמש שניות לפני המוות, ואני מקווה שחשבת קצת עלי. האמת ראית את חייך עוברים מול פנייך? כי אם כן, זה בטח היה מחזה יפה. חייך היו מושלמים, כך לפחות חשבתי אני.
נכון שהיו חסרים לך הרבה דברים להיות מאושר, אבל יאמר לזכותך שאתה היית יותר קרוב לאושר ממני.
לפני שבוע הגיע אלינו הביתה אבא. היית מאמין? אבא! הוא נכנס ככה כאילו כלום, כאילו שהוא לא בכאסח אמיתי עם אמא וכאילו שזה הבית שלו.
הוא נכנס, התיישב ליד אמא על הספה וחיבק אותה! זוכר כמה רצינו להחזיר אותם לחיות יחד, תומר? זוכר איך ניסינו בכל דרך אפשרית ולא הצלחנו?
אני זוכרת שהרמתי ידיים, ואתה המשכת עוד לנסות. אתה זוכר שאמרת פעם: "הילה, אנחנו צריכים משהו שיאחד אותם ביחד! חייב להיות דבר אחד לפחות בכל העולם שיאפשר זאת!" אז אני חושבת שמצאתי את התשובה, תומר.
התשובה היא אתה. אתה, שירי ואני. אנחנו הדבר היחיד שמאחד אותם ביחד.
רק חבל שהיית צריך למות בשביל זה...
 
לדף מרכז ההדרכה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה - לחצו כאן

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה